מפתח סול ? מפתח לחיים

מתוך "הארץ" מגזין להורים וילדים Baby Kids , גליון נובמבר 2007       מאת: שרון היבש

מי לא שמע על האמהות לעתיד שמסתובבות עם אוזניות דבוקות לבטן ומשמיעות לעובר הגדל ברחמן מוסיקה קלאסית. נדמה כי זהו עוד שלב בהתפתחות האבולוציונית של ההורות כקריירה ושל הרך הנולד כמושא החלומות והשאיפות של ההורה. אז אם מישהו זרק שמוסיקה קלאסית תסייע בהפיכת יורש העצר לגאון התורן ? מי מאתנו תחסוך מהרך שטרם נולד עתיד שכולו תשואות והצלחה?

מיכל חפר, דוקטורנטית במחלקה למוסיקולוגיה בתל אביב, פיתחה את תוכנית "קטן טון" שמתבססת על מחקריו של פרופ' אדווין גורדון, חוקר אמריקאי בתחום הפסיכו-מוסיקה. חפר, בוגרת אונ' טמפל בארה"ב, מעבירה חוגים במוסיקה לגיל הרך, ומרצה באקדמיה למוסיקה בירושלים. על תרומה למוסיקה ברחם היא לא מוכנה להתחייב. "אם כי מערכת השמע בשלה כבר בחודש השישי ולכן כל גירוי אודיטורי מגיע לתינוק".
במחקר שערכה נבדקה היכולת הקוגניטיבית המוסיקלית של תינוקות בני יומיים. המסקנה הבולטת ביותר היתה שתינוקות בגיל יומיים מבחינים בין מוסיקה מאורגנת למוסיקה לא מאורגנת שפלט המחשב.
חפר, שמתמחה בגילאי לידה עד 4, פיתחה תוכנית שמטרתה פיתוח היכולת המוסיקלית שקיימת אצל כל אדם מיום היוולדו.

• מה זו יכולת מוסיקלית?

"כישורים מוסיקליים קשורים בחוש קצב, בשמיעה מוסיקלית, בשירה ובתנועה. פיתוח הכישורים האלה תורם לעולמו הפנימי של הילד ולמיומנויות אחרות כמו מיומנות חברתית, תקשורת, התמצאות במרחב ושפה".
כשילד שומע מוסיקה או רואה קלטת, גורסת חפר, מכהן המבוגר כמתווך בין המוסיקה לבין הילד. "הוא חווה דרך המתווך תקשורת דרך מוסיקה, שהיא חיובית. זו דוגמא לפתוח מיומנות חברתית".
גם העובדה שהתוכנית שמפעילה חפר מתקיימת בקבוצות מפתחת את נושא התקשורת החברתית בין הילדים. "הם לומדים אחד מהשני, מחקים זה את זה".
הגישה שלה דוגלת בחשיפה מוסיקלית מוקדמת וכוללת רפרטואר שירים, דקלומים ויצירות מוסיקליות שמוצגים לפעוט באמצעות סיפור, משחק ותנועה.

• איזה סוג מוסיקה משפיע וכיצד?

"אני אחטא לאמת אם אגיד מוסיקה של מוצארט או באך. אני לא חושבת שסגנון או ז'אנר מסוים תורם יותר מאחר".

• את רואה תגובות שונות אצל ילדים לסוגי מוסיקה שונים?

"אני רואה תגובות טובות למוסיקה קלאסית בגלל הסימטריות, החוקיות והארגון שלה וגם בגלל המורכבות שלה. גם במוסיקה מתרבויות אחרות, שאני לא מכירה עד הסוף, כמו מוסיקה אפריקאית, יש מורכבות וייחוד".
חפר נזהרת מההמלצה להשמיע רק מוסיקה קלאסית. "ילד רגיש לניגודים במוסיקה, ולא משנה איזה מוסיקה: למהר-לאט-חזק-חלש. הכי חשוב בעצם זה להעביר את החוויה המוסיקלית. אם האם או האב מתחברים מבחינה רגשית למוסיקה מסוימת ומעבירים לילד חוויה חיובית ממנה זה מה שחשוב".

• יש דרך השמעה מומלצת?

"מה שחשוב הוא שיהיו ניגודים במוסיקה ? בשביל העניין. שתהיה קצרה, לא יותר משתיים-שלוש דקות כי מניסיוני הילדים מאבדים את הקשב אחרי זה. לעשות הרבה חזרות. לא להשמיע קטע וזהו. אנשים אוהבים ומתחברים למוכר, גם אנחנו, כשהולכים להופעות או קונצרטים, מחפשים משהו שמכירים ואוהבים".
התוכנית של חפר לא מתמקדת בשפה, מתוך מטרה לפתח רגישות לצלילים ללא טקסט. השעורים שלה סובבים סביב הברות טבעיות ? בה, פה, דה בה דה בה דה וחזרות עליהן. "בשנתיים הראשונות עסוק הילד ברכישת שפת אם ומשקיע הרבה אנרגיה ולמידה בכך. אנו מכניסים עוד ממד של למידה, שאינה ורבלית, של רגישות לצלילים וארגון צלילים".

• באיזה הקשר רצוי להשמיע לילדים מוסיקה?

"בגיל הזה מלמדים ילדים בצורה בלתי פורמלית. אני לא מאמינה בללמד ילדים כאילו הם מבוגרים קטנים, זה תמיד בדרך של משחק וחוויה וחלק מהיומיום. באמבטיה, בזמן האוכל, זמן השכבה, בכל העשייה היומיומית".

ביניים: מתנה לחיים
חפר טוענת שקיים הבדל בין ילדים שלא שומעים מוסיקה לבין כאלה ששומעים.
"בעצם כל ילד נחשף למוסיקה, אם זה באוטו או בבית. העניין הוא לא להחשף למוסיקה כמו מה עושים עם המוסיקה כחוויה מול הילד. במודל שלי אני רואה הבדל גדול ומקבלת פידבקים מההורים שחוזרים עם ילד שני ושלישי ומספרים שהילדים פונים לתחום בכל מיני אופנים ? נגינה על כלי, אהבה גדולה לשמיעת מוסיקה, חוג בלט וכד'".

• המוסיקה מוסיפה להיבט הרגשי?

"מוסיקה היא כלי ביטוי ומאפשרת לתקשר, זו מתנה לחיים".

• מה זו מוסיקה איכותית?

"אנחנו לא חיים בואקום. תפקידו של ההורה להבחין בין טוב לרע או מה אסתטי מבחינתו ומה לא. שני הקצוות לטעמי לא טובים, אבל ההורה צריך לעשות בחירה ולא לקנות כל דבר שנמצא על המדף אלא מה שמדבר אליו ונראה לו איכותי".